הבדיקה מתחילה הרבה לפני המכשיר
אחת התפיסות השגויות הנפוצות היא שבדיקת פוליגרף מתחילה כשמחברים חיישנים. בפועל, המכשיר הוא רק החלק האחרון בתהליך ארוך יותר, שרובו שיחה, בירור והבנה הדדית בין הבודק לנבחן.
שיחה ראשונית ובדיקת התאמה
התהליך נפתח בשיחה שבה מבררים מה השאלה שרוצים לבדוק, מי מזמין את הבדיקה, ומי אמור לקבל את התוצאה בסופה. בשלב הזה נבדק גם אם המקרה מתאים כלל לבדיקת פוליגרף — לא כל מחלוקת או שאלה ניתנת לבירור בשיטה הזו, וזה נאמר בגלוי כבר בהתחלה.
הסכמה מדעת
בדיקת פוליגרף מבוצעת רק בהסכמה מודעת של הנבחן, שמבין למה הוא ניגש, מה ייבדק ולמי תימסר התוצאה. ההסכמה היא חלק מהותי מהתהליך המקצועי, לא פרט טכני.
ראיון מקדים וסקירת השאלות
לפני שמתחילים למדוד, מתקיים ראיון מקדים שבו הבודק לומד את הרקע הרלוונטי ומנסח יחד עם הנבחן את השאלות שייכללו בבדיקה. הנבחן מכיר את כל השאלות מראש, יכול לבקש הבהרה על ניסוח שאינו ברור לו, ורק לאחר שהשאלות מובנות וברורות עוברים לשלב המדידה.
חיבור החיישנים וסדרת המדידות
בשלב הזה מחוברים חיישני הנשימה, ההולכה החשמלית, מערכת הלב וכלי הדם, וחיישן התנועה. השאלות שנסקרו מראש נשאלות מספר פעמים במסגרת סדרה מובנית, כדי לאפשר בדיקה של דפוסי תגובה עקביים ולא רק תגובה חד-פעמית.
ניתוח ומסירת דוח
לאחר המדידה, הבודק מנתח את הנתונים שנאספו לפי שיטה מתוקפת ומקצועית, ומגבש מסקנה. לעיתים הנתונים אינם מספיקים כדי להגיע למסקנה חד-משמעית, ואז התוצאה מוגדרת כתוצאה שאינה חד־משמעית — תוצאה לגיטימית שאינה מעידה בפני עצמה על אמת או שקר. בסיום מוכן דוח, הנמסר לגורם שהוסכם עליו מראש.
מי שעומד לפני זימון לבדיקה יכול לקרוא גם על איך להתכונן אליה מבחינה מעשית, ועל כך שהשאלות נסקרות עם הנבדק/ת מראש.