המטרה: לברר את האירוע, לא 'לתפוס עובד'
כאשר מתרחשת גניבה או אירוע חשוד בארגון, קיימת לעיתים דחיפות להגיע למסקנה מהירה. דווקא במצב כזה חשוב לגשת לבירור באופן מקצועי ומידתי. מטרת השימוש בפוליגרף אינה 'לתפוס' מישהו, אלא לברר אירוע מוגדר בצורה הוגנת ומבוססת.
שימוש לא נכון בבדיקה עלול להחריף משבר אמון בארגון ולפגוע בעובדים שאינם קשורים כלל לאירוע. לכן ההגדרה המדויקת של מה נבדק ומי נבדק היא קריטית.
שלב ההכנה — מידע לפני בדיקה
לפני הבדיקה נכון לרכז את המידע הקיים: ציר זמן של האירוע, רשימת בעלי גישה, מסמכים, נתוני מערכת וכל מידע רלוונטי נוסף. המידע הזה מסייע לקבוע מי באמת רלוונטי לבדיקה ומהי הפעולה המדויקת שאותה ניתן לברר.
בחירת הנבדקים צריכה להתבסס על מידע ענייני, ולא על תחושת בטן או על קרבה והזדמנות בלבד.
מה ניתן לברר ומה לא
ניתן לבדוק מעורבות ישירה בפעולה מסוימת, ידיעה על זהות המעורב, או החזקה והעברה של רכוש או מידע — כל אלה כאשר הם מוגדרים באופן ברור. לעומת זאת, אין מקום לשאול אם אדם 'קשור איכשהו' לאירוע או אם הוא 'אשם' באופן כללי.
שאלות ממוקדות ומוגדרות הן שמאפשרות בדיקה מקצועית; שאלות רחבות וגורפות פוגעות באיכות התוצאה ובהוגנות כלפי הנבדקים.
מה עושים עם הממצא
ממצאי הבדיקה נמסרים למזמין הבדיקה בלבד, בדרך כלל באותו היום, ויכולים לסייע במיקוד הבירור, בבחינת גרסה או בקבלת החלטה על המשך הטיפול.
מידע נוסף על תהליך העבודה מול ארגונים מופיע בעמוד השירות לבדיקות בעקבות חשד לעבירה.